שמי יוסי פת, אני בן 63, ומאז ותמיד שאלתי את עצמי שאלות על משמעות החיים. במקצועי אני מהנדס תוכנה, ובעקבות מחלה נפשית (ביישנות, דיכאון, חרדה), אני לא עובד מ-2005.

 

עד לפני כשנה חילקתי את רוב זמני בין ביקורים אצל רופאים, בהייה בטלוויזיה ושינה. אפשר להגיד שחיכיתי באופן פאסיבי למוות.

 

בשנה האחרונה התחלתי להיות פעיל יותר; לשיר במקהלה, להשתתף בשיעורי פילוסופיה ועוד. התחלתי גם לשתף בוואטסאפ המשפחתי הגיגים מהיומן שלי על השינויים שאני עובר בחיי ועל השקפת עולמי.

 

בעקבות השיתופים האלו נולד לו הבלוג. בבלוג אני חולק את דרכי ההתמודדות שלי עם המחלה ועם אתגרי החיים הרגילים. כמו כן, אני משתף במחשבות פילוסופיות על החיים.

​

כמה פרטים ביוגרפים:

נולדתי בפריז ב-1956 כפרנק לופטניק.

בגיל 12 עליתי לארץ והפכתי ליוסי פת.

בגיל 26, לאחר לימודי תואר במדעי המחשב בטכניון, חזרתי לפריז.

עבדתי שם כמהנדס תוכנה והתחתנתי. לאחר שנה התגרשתי.

בגיל 32 חזרתי לישראל והמשכתי לעבוד במקצוע שלי, עד שיצאתי לפנסיה בגיל 48.

​

נ.ב. כתבתי את הטקסט הזה לפני 3 שנים. כיום אני בן 66 ובריאותי הנפשית השתפרה בהתמדה מאז. אני פעיל יותר מתמיד: אני חבר במועדון לאנשים שהתמודדו עם מחלות נפש, אני משחק שחמט במועדון, משפר את האנגלית שלי, לומד ערבית ולומד פסנתר.