איך הפסקתי לעשן?

פעם הייתי מה שנקרא "מעשן חצי-כבד". עישנתי קופסה עד קופסה וחצי ליום. הייתי מודע, כמו כולם, לסכנות הבריאותיות שהעישון יכול לגרום. אבל פשוט לא הצלחתי להפסיק. ניסיתי פעם-פעמיים להפסיק ללא הצלחה.


אני לא מאמין בפתרונות כמו לעשן סיגריות אלקטרוניות, היפנוזה וכיוצא באלה. לדעתי, לא מובטחת הצלחה להיגמל מעישון, ופתרונות אלה טובים רק לרווחתם של נוכלים. לדעתי, אפשר וצריך להפסיק כמעט בבת אחת ורק באמצעות הרצון שלך. אין דבר העומד בפני הרצון! לצערנו, מה שיכול לעזור לרצון זה הפחד: אבי וסבי למשל הפסיקו לעשן בבת אחת לאחר שלקו בהתקף לב.


וכך יום אחד, לפני חמש עשרה שנים, עישנתי סיגריה, ואחרי שדרסתי את ה-בדל, אמרתי: זהו! זו הייתה הסיגריה האחרונה! יש תלות פיזית בניקוטין שנמשכת זמן קצר מאד (אולי כמה ימים לכל היותר), ותלות פסיכולוגית שהרבה יותר קשה להיגמל ממנה. אז כמובן שאחרי "צום" של כמה שעות, לא יכולתי להתאפק יותר וגופי דרש עוד סיגריה! אז מה עשיתי? קניתי סיגריה בודדה (לא קופסה) - יש חנויות שמאפשרות את זה.


אחרי שעישנתי את הסיגריה הבודדת, יצאתי ל"צום" חדש. אחרי פרק זמן מסוים (אולי יומיים), נשברתי שוב. אז שוב קניתי סיגריה בודדה. וכך עשיתי כמה מחזורים, עד שלא יכולתי להתאפק וקניתי קופסה. עישנתי סיגריה מתוכה, ואז החלטתי להעניש את עצמי: זרקתי את שאר הקופסה לפח! המשכתי כך (סיגריות בודדות וקופסאות שעישנתי מהן רק סיגריה אחת). אני לא זוכר כמה צומות כאלה היו לי, אבל כל התהליך לקח פחות מחודש.


מרוב שהייתי קשוב הרבה יותר לאגו ולעקשנות שלי (לא, אני לא אעשן, לא, לא ולא!) מאשר לצימאון שלי לניקוטין, פשוט לא הייתי יותר רעב וצמא לטבק. כבר לא היה עולה לי כלל הרצון או אפילו המחשבה לעשן. אני לא יודע להגיד בדיוק מתי ואיך, אבל תחושת הרעב הזו הפסיקה להופיע.


כיום, כמו כל המעשנים לשעבר, עברתי לקצה השני: מפריע לי מאד כשמישהו מעשן לידי (כמובן במקומות שנותרו שמותר לעשן בהן). עד כדי כך שלפני כמה זמן, הוזמנתי למסיבת יום הולדת של חבר שלי, ואמרתי לו שלצערי לא אבוא (וכנראה לא אראה את החבר הזה יותר) כי ידעתי שהוא מעשן כבד.


הבאתי את הדוגמא הזאת לא כדי להטיף לכם מוסר על זה שאתם מעשנים, אלא כמסר של תקווה: אפשר להפסיק לעשן, וזאת בעזרת הרצון בלבד ובלי לנקוט בתכסיסים מסובכים! אני לא אומר לכם לעשות בדיוק כמוני. אני מציע לכם להתאים את הדוגמא שלי לאישיות שלכם. אל תתייאשו אם תנסו וזה לא יצליח! בפעם הבאה יהיה לכם אולי יותר מזל, כי תהיו מעושרים בניסיון הקודם להפסיק.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

שלחו לי בווטסאפ טקסט שהצחיק אותי מאד. העברתי אותו חזרה לחברים שלי. גם הם אהבו את זה. אחרי זה, שלחתי לאחד החברים האלה תגובה רצינית על מה שמשתמע מהטקסט. להלן הטקסט המצחיק שקיבלתי ולאחריו תגובתי הרצינית.

שאלה של משתמשת בקבוצת פייסבוק, המוקדשת לביישנות וביטחון עצמי, ותשובתי לשאלה זו. אלי לי ערב טוב, האם אי פעם הטלת ספק בעצמך באשר להשכלה הכללית שלך והרמה האינטלקטואלית שלך מול אנשים אחרים סביבך? אחרי עבר

האם ניתן להיות בעל בטחון עצמי בלי להיות שחצן? אני חייב המון תודה למחנכיי, קודם כל להוריי, אחריהם למוריי, ובעצם לחברה כולה. יחד עם זאת, אני מוכרח להגיד שהם גם אמרו לי לא מעט שטויות בנושאים כמו צניעות ו