איך להתמודד עם בעיות בחיים?

כולנו נתקלים בבעיות בחיים. בפוסט אשתף מניסיוני האישי איך אני מתמודד עם כל מיני בעיות, כמו: חרדות, עצלנות, הפרעות קשב וריכוז ועוד.

1. חרדות

נתחיל בחרדה, שהיא הסיבה לרוב הבעיות האחרות שהזכרתי. לפי המילון, חָרְדָה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. עתידית, סכנה וכו'; דאגה. היא יכולה להיגרם על-ידי דברים קטנים כגון: "אני לא יודע איפה שמתי את המפתחות שלי", “מישהו התנהג כלפי בחוסר נימוס”. או על-ידי בעיות יותר קשות, כגון: "אשתי עזבה את הבית ורוצה להתגרש", "הובחנתי כחולה במחלה קשה" וכו'.

חרדה מכניסה אותנו למצב רוח רע, לפעמים עם סימפטומים פיזיים כמו פרפורי לב. כך שחוץ מלפתור את הבעיה שגרמה לחרדה, אנחנו צריכים להילחם בחרדה עצמה.

נציין כאן שחרדה אינה דבר רע כשלעצמה. יש לה את התפקיד שלה שהוא להזהיר אותנו מפני סכנה. תארו לעצמכם שלא היינו מפחדים מיד כאשר דוב תוקף אותנו: זו הייתה קטסטרופה! ברם, אנחנו צריכים ללמוד להשתלט עליה ולמנוע ממנה לעשות דברים טיפשיים.

לדעתי יש "פתרונות" רעים ופתרונות טובים לחרדה. נתחיל ב"פתרונות" הרעים. הפתרון הראשון הוא להיות עצבני ולהתנהג בצורה לא מתאימה. למשל לכעוס מפני שמישהו אמר לנו משהו לא נעים: זה לא פותר את הבעיה, זה יכול רק להחמיר אותה ולגרום לבעיות חדשות.

יש פתרונות נוספים שמטרתם רק להקל על הכאב שלנו, שנגרם בגלל החרדה. למשל: נטילת תרופות נגד חרדה, עישון, אלכוהול וסמים. לא רק שהדברים האלו לא פותרים את סיבת החרדה - יש להם תופעות לוואי. כל זאת ידוע היטב, אבל יש אנשים ובכללם אנשים חכמים מאד שנוקטים ב"פתרונות" אלה.

כך שהפתרון היחידי הוא לגרום להפסקה מידית של החרדה, ואז להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה.

כיצד עושים את זה?

הטיפ הראשון שאני יכול לתת הוא לשאול את עצמנו את השאלה הבאה: "מה עלול לקרות לי במקרה הגרוע ביותר?": ב-99% מהמקרים, אנחנו נגיע למסקנה שמה שיקרה לנו הוא לא דבר שאנחנו לא יכולים לחיות אתו. הידיעה הזאת תרגיע את החרדה שלנו כמעט מיידית, ותכניס אותנו למצב רוח מתאים כדי להתמודד ביעילות עם הבעיה. לדוגמא, אם אני חושב שאיבדתי את המפתחות שלי, אני יכול להגיד לעצמי: "במקרה הגרוע ביותר, אתקשר לאחותי שיש לה העתק, או שאקרא למנעולן".

שאלת ה"קסם" הזו יכולה לעזור לנו בכל מקרה של חרדה. אתן לכם דוגמא קיצונית, קיצונית עד כדי כך שהיא אפילו מצחיקה:

נהגתי באוטוסטראדה, והייתי מאד עייף. פתאום עיניי נסגרו וראיתי את הכל בשחור. הייתה יכולה להיות לי תאונה. פתחתי את עיניי והמשכתי לנהוג. אחרי כמה רגעים, הדבר קרה שוב: סגרתי את עיניי ופתחתי אותם. הפעם השלישית הייתה קטסטרופלית: כאשר פתחתי את עיניי, ראיתי את המכונית שלי מתדרדרת לצידי הדרך, מאד מהר. לפני ראיתי מכשולים כגון עצים. חשתי בחרדה גדולה מיידית. אם לא עמדה נגד עיני "שאלת הקסם", הייתי נכנס לפאניקה וגורם לתאונה.

מה שעשיתי, זה שבשבריר שניה, ניהלתי עם עצמי את הדיאלוג הבא:

-מה עלול לקרוא לי במקרה הגרוע ביותר?

התשובה הייתה כה מובנת מאליה שהיא גרמה לי לצחוק.- במקרה הגרוע ביותר... אני אמות כמובן!!!

נו, אז מה בכך: זה היה חייב לקרוא לי ביום מן הימים!!!

אחרי שהרגעתי את עצמי במחשבה זו, הייתי מסוגל לחשוב בהגיון וביעילות על הבעיה:

- בוא נראה אם אני קרוב לעץ. - לא! העץ הקרוב ביותר עומד עשרה מטרים מכאן.

- אז אני אאט את רכבי צעד צעד, תוך כדי איגוף כל המכשולים, עד שאעצור.

כך עשיתי. המכונית נפגעה כמובן, אבל הייתי בריא ושלם. בואו נעבור לבעיות אחרות:

2. להיות עצלן מדי כדי לעשות משהו

נניח שיש לי שיש לי משהו לעשות, אבל אני נשאר על הכיסא שלי עם מחשבות שליליות כגון: "אני לעולם לא אהיה מסוגל לעשות את זה. אני אעשה אותו גרוע, אני אשלם על התוצאות השליליות של כשלוני".

למשל, לפני שהתחלתי לכתוב פוסט זה, ישבתי בכיסאי עם ההחלטה לכתוב, ביחד עם המחשבות השליליות שציינתי. להלן הפתרון שמצאתי: ראשית, הכרתי בזה שאני בחרדה. לכן, שאלתי ועניתי ל"שאלת הקסם". שנית, נתתי תשובות פוזיטיביות למחשבות השליליות שלי.

לאחר מכן, שאלתי את עצמי שאלה שאני נותן לכם כטיפ אם יש לכם משהו שאתם צריכים לעשות אבל לא בא לכם: "איך אני מתמודד עם משימה זו בדרך כלל?", או: "מה ניסיון העבר לימד אותי על פתרון הבעיה?". במקרה של הפוסט שלי, התשובה הייתה שאני מרגיש חרד ולא נוח כאשר עלי לכתוב את זה. אבל אני יודע מניסיון שאם רק אתחיל לעשות את זה, ארגיש טוב אחרי שזה יעשה. כפי שהפתגם אומר: "רק הצעד הראשון קשה".

למדתי לעבוד לא יותר מ-45 דקות רצופות, ואז לנוח ל-15 דקות ולהמשיך לעבוד כל פעם. אני אפילו מכוון את השעון שלי. בדרך זו, אני לא מרגיש משועמם או חסר סבלנות כשאני עובד, בידיעה שהצלצול הגואל יצלצל. נחזור לדוגמה של כתיבת פוסט: אני שואל את עצמי מה אני מסוגל לעשות תוך 45 דקות ובאיזו איכות? (לפעמים 10 שורות ולפעמים עמוד). בדרך כלל, אני מרוצה ממה שעשיתי. בערב, אני לעיתים שואל את עצמי: איזה דברים עשיתי טוב היום?

בקשר לחשש להיות עייף מדי אחרי שעשיתי משהו, יש הבדל גדול מאד בין עייפות פסיכולוגית (הנפוצה ביותר) ועייפות פיזית. אם אתם לא תעשו כלום, תהיו אפילו יותר עייפים (עייפות פסיכולוגית). להפך, אם תעשו משהו ותהיו מרוצים מעבודתכם, תרגישו מרוממים וכמעט לא עייפים.

אם אתם מתקשים להתחיל לעשות משהו שזו הפעם הראשונה שאתם עומדים לעשות, אמרו לעצמכם: "אמנם, אף פעם לא הצלחתי לעשות את זה, אבל גם לעולם לא נכשלתי בזה! אז, בוא ננסה" למשל, בפעם הראשונה שעשיתי מדיטציה - ניסיתי. לא אהבתי את זה. ולכן, הגעתי למסקנה "שזה לא בשבילי ולא אעשה את זה יותר". המסקנה הייתה יכולה להיות שונה: אני אוהב את זה, אני טוב/בינוני/גרוע בזה. בכל מקרה, בפעם הבאה שיהיה עלי לעשות את זה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שאני עושה את זה ואני אהיה למוד ניסיון.

3. להיות עסוק מדי כדי לעשות משהו

יש אנשים שתמיד אומרים לעצמם ולאחרים שאין להם מספיק זמן כדי לעשות משהו. אתם לא תאמינו לי, אבל זו אותה הבעיה עם אותן הפתרונות! הם צריכים להחליף את המחשבה השלילית הזו במחשבות חיוביות:

- אני אעשה משהו, שזה עדיף על שום דבר.

- אולי, "אני רוצה יותר מדי (אני פרפקציוניסט)", "אני יכול לארגן את עצמי טוב יותר, ולוותר על דברים פחות חשובים". או יש אנשים שעליהם לעשות הרבה יותר דברים ממני; הם מצליחים לעשות אותם והם לעולם לא מתלוננים".

4. בעיות ריכוז

אני סובל מבעיות אלו. אני מאבד את החוט לעיתים קרובות. למשל:

- כשאני מאזין לשיחה.

- כשאני רואה סרט או חדשות בטלוויזיה, במיוחד אם הן באנגלית.

- כשאני מאזין להרצאה.

לאחרונה, מצאתי התחלה של פתרון לבעיה זו: לבטא במילים את המחשבות שלי, לשאול את עצמי שאלות ולהקשיב בצורה אקטיבית.

5. פתרון בעיות טכניות

אתן לכם דוגמא עכשיו, שנלקחה מהעבודה עם המחשב האישי שלי. אתם יכולים להתאים אותה לעשיית כל פעילות. הדוגמא הזו משלבת גם את הבעיה של להיות עצלן מדי כדי לעשות משהו, וגם את ההתמודדות עם בעיות ריכוז.

עד עכשיו, התרגלתי להשתמש ביומנים מנייר. יש לי OUTLOOK במחשב שלי וידעתי במעורפל שיש בו כלי כדי לנהל את הזמן - ובצורה הרבה יותר יעילה מיומן נייר. אבל הייתי אומר לעצמי: "הכלי הזה הוא מסובך מדי עבורי! אני לא רוצה לבזבז זמן בללמוד אותו!".

בתקופת הסגר, היומן שלי נגמר, ולא יכולתי לקנות חדש. אז החלטתי ללמוד איך עושים זאת בעזרת OUTLOOK, ומיד צצה לי המחשבה השלילית הבאה: "אני לא אצליח ללמוד את זה, זה מסובך מדי!"

כדי לפתור בעיה בתוכנה, יש "פתרון" גרוע, שנוקטים בו אנשים בלתי מנוסים ויש פתרון טוב.

ה"פתרון" הגרוע הוא:

1. להתעצבן: לנסות משהו, ואם זה לא עובד להתחיל לקלל ("שיט!", "לעזאזאל!" וכו (.

2. לנסות משהו שוב ושוב (בציפייה אולי שיקרה איזשהו נס ומשהו שהרגע ראינו שהוא לא עובד יעבוד פתאום).

3. לעבוד בחוסר שיטתיות.

הפתרון הטוב הוא:

1. להירגע ולשמור על קור רוח.

2. לנקוט בגישה החיובית: "אני יודע, כי ניסיונות קודמים הראו לי את זה, שאני אצליח במשימה מעין זו.

3. לשאול את עצמנו את "שאלת הקסם": "מה יקרה לי במקרה הגרוע ביותר?". במקרה זה, התשובה הייתה: "אני אתקשר לטכנאי שלי".

4. לעבוד בשיטתיות

באשר לשיטתיות, יש באופן כללי, שתי שיטות לחפש מידע על תוכנת PC:

1) לעיין במסמכים פורמלים (פונקצית ה-HELP במקרה שלנו)

2) לנסות לנחש.

לא היה לי כל מושג איך OUTLOOK מנהל יומנים. ולכן, התחלתי בחיפוש ב-HELP עם כמה מילות מפתח הקשורות לנושא: date, appointment, diary, etc.

האינפורמציה שהשגתי היא שכל זאת מתייחסים ל-Calendar (מה שקראתי Diary). לא ידעתי איפה ה-Calendar. ולכן השתמשתי בשיטה השנייה שהיא כאמור: לנחש. לשם כך, השתמשתי בהגיון שלי. למשל, אני יודע שתוכנות Microsoft מעוצבות היטב, כך שכל אחד יוכל להתמצאות בהן. יש שמות שחוזרים על עצמם כמו: File, Help וכו’. אם אני באמת לא יודע איפה פונקציה נמצאת, אני יכול לבדוק את כל הפונקציות של תפריט או תת-תפריט. מהר מאד, השתלטתי על נושא ה-Calendar.

שתי השיטות לחיפוש מידע עובדות לא רק לגבי אינפורמציה על תוכנות PC, אלא כמעט על כל נושא. למשל, כשאתה לומד שפה חדשה ואתה שומע מילה שלא הכרת. אתה יכול:

1) לעיין במסמך פורמלי (המילון במקרה שלנו).

2) לנסות לנחש: (לפי הקידומות והסיומות, אנחנו יודעים אם המילה היא שם עצם, פועל, פועל או תואר. אנחנו גם יכולים להסתכל על האטימולוגיה של המילה. כאשר המילה היא חלק ממשפט, אנחנו יכולים לנחש את משמעותו על-ידי התייחסות למילים האחרות של המשפט.)

צפיתי בעבודתו של הטכנאי שלי, כאשר הוא פותר בעיה שיש לי עם תכנה. באופן כללי, הוא משתמש באותן הטכניקות שתיארתי: לשמור על קור רוח, לנקוט בגישה הפוזיטיבית, להתייחס לניסיון העבר (העבודה שלו אצל לקוחות אחרים). אם כל זאת לא עובד, הוא עושה הפסקה קלה כדי לסכם את מה שהוא ראה ולהסיק מסקנות: למשל הוא יכול להגיע למסקנה שאיזה פתרון שהוא ניסה קודם היה בכל זאת הפתרון הנכון, אבל בשינוי קל. (שימו לב שהוא לא מנסה אותו שוב, כמו במקרה של ה"פתרון" הגרוע.

אגב, שנהיה ברורים, אני בטח לא מנסה לומר שלהיות נאמן ליומן מנייר המסורתי שלי היה דבר גרוע. זה רק היה הרגל כמו כל הרגל אחר. זה בריא ונחוץ שיהיו לך הרגלים. למשל, אם אתה לא רוצה לאבד שום דבר, תתרגל לסדר כל דבר באותו המקום; ואם אתה רוצה להשתלט על הלוז שלך, תתרגל לעשות כמה שיותר דברים במועד קבוע מראש. למשל, אני לוקח את הכביסה שלי כל יום שלישי ב-11:00. אבל הרגלים וכמותן דעות צריכות להשתנות כאשר הנסיבות השתנו. ר' פוסט: רק טיפשים לא משנים אף פעם את דיעותיהם.

לסיום

אשמח לקבל את דעתכם וכן שתשתפו אותי בניסיונכם על איך להתמודד עם חרדות, עצלנות, חוסר זמן לעשות דבר כלשהו, בעיות קשב וריכוז ופתרון בעיות טכניות.