אני יוצא מנקודת ההנחה שאנשים אוהבים אותי

הרבה שנים שאלתי את עצמי: "למה האנשים שונאים אותי?"


לאחרונה, הבנתי את הנזק שגרמה לי עצם העובדה שהייתי שואל עצמי את השאלה הזו: הייתי יוצא מתוך נקודת הנחה לא נכונה בהכרח והיא שהאנשים שונאים אותי. זה הזוי וזה פשוט לא נכון! לאנשים שבאים אלי במגע לראשונה, אין שום סיבה לשנוא אותי. אני עבורי כאחד האדם.


אבל המיתוס הזה, נקודת ההנחה השגויה היה גורם לכך שאנשים ישנאו אותי בסופו של דבר. למה? כי נקודת הנחה שגויה זו היה מכתיב לי מחשבות והתנהגות אגרסיבית או מתגוננת, שהייתה מזיקה לי.


הפכתי את נקודת ההנחה שלי על פיה, ושמתי לב שאם אני מניח את ההפך, כלומר שהאנשים אוהבים אותי, גם כאן הנחה זו מכתיבה לי מחשבות והתנהגות נכונה, וגורמת לכך שעל פי רוב, האנשים יאהבו אותי!


רגע אחד! כשאני אומר שצריך להניח מראש שהאנשים אוהבים אותך, אין פרושו של דבר שזה נכון: יש בהחלט אנשים ששונאים אותך, וגם במקרה זה, רצוי להתנהג אליהם בהתאם, למשל להתקיף אותם חזרה או להתעלם מהם. רחוקה ממני המחשבה הנאיבית שכל האנשים יפים וכל האנשים טובים. אני מדבר רק על איזו הנחה כדאי לנו לעשות בהתחלה.


אבל אתם מכירים אותי. אני לא אוהב להשתמש במונחים אבסטרקטים בלבד. ולכן, אני אתן כמה דוגמאות שממחישות לאיזו מין התנהגות גורמת ההנחה שהאנשים שונאים אותך או אוהבים אותך.


דוגמאות


- נתחיל בדוגמא פשוטה מחיי היום יום. הייתי בסופרמרקט. בקופה, הושטתי כסף לקופאי. כשהוא החזיר לי את העודף, נשמטו לי המטבעות מידי ונפלו על הרצפה. הקופאי התעצבן וצעק: "אתה לא יכול לשים לב למה שאתה עושה!"


1) מה קורה כשאני מניח שהאנשים שונאים אותי?


כמו שאני מכיר את עצמי מהעבר, ההנחה שלי הייתה: הקופאי הזה קלט אותי כאדם מגושם. (מחשבה) אז או שהייתי מגיב בעצבנות (התנהגות), או יותר גרוע אפילו: הייתי משפיל מבט בביישנות. בכך, הייתי מעצבן אותו עוד יותר. אני מצידי הייתי מחזק לעצמי את המחשבות שאני בן אדם מגושם וששונאים אותי.


2) מה קורה כשאני מניח שאוהבים אותי?


הייתי מסיק שהקופאי הזה קצת עצבני אחרי יום עבודה קשה, ומציק לו כשהוא צריך למשל להרים מהרצפה מטבעות שנפלו מידי לקוח. (אני או כל אחד אחר. זה לא היה מכוון דווקא נגדי!) אז בוא נקנה את ליבו: חייכתי ואמרתי לו: "זה לא כל כך נורא!". התגובה שלו הייתה שהוא חייך אלי חזרה ואפילו אמר לי: "יום טוב!"


שתי הערות:

א) טוב לעשות הנחות נכונות, אבל עוד יותר טוב לבדוק אותן! ובכן, למחרת כשראיתי אותו נפנפתי לו לשלום והוא ענה לי. כשהגעתי לקופה, שאלתי אותו: "מה נשמע?". ואפילו, כשקיבלתי ממנו את העודף, העזתי להזכיר לו שיום לפני זה הכסף נשמט מידיי ושאלתי אותו אם הפעם הייתי בסדר. הוא ענה לי בחיוך: " כן!".


ב) יש אמנם פסיכולוגים שממליצים על סוג ההתנהגות הזו, ונותנים עצות מעין אלה: להתנצל לפעמים, לחייך, לקרוא לאנשים בשמם הפרטי, לתת להם מחמאות וכו' אני מסכים ולא מסכים עם העצות האלה. יש מצבים בחיים שצריך להתנצל וכאלה שלא. אותו דבר עם סוגי ההתנהגות האחרים שתיארתי. וגם, כשאתה מחייך כי אתה חושב לעצמך שצריך לחייך, אלא אם כן אתה שחקן מקצועי, אתה עושה את זה באופן מלאכותי, והאיש שעומד ממולך מרגיש את זה היטב. לעומת זאת, כשאתה רוצה להתחבר אל מישהו, אתה יודע מתי ואיך להתנהג בצורה זו או אחרת. ואתה עושה את זה בצורה טבעית ומשכנעת. זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שההנחה שאנשים אוהבים אותך מכתיבה לך את ההתנהגות הנכונה.


- דוגמא שנייה: איך להגיב כשצוחקים עלייך?

פעם בצבא, הייתי בשקם. כשהוצאתי את הארנק שלי, אמר לי חייל: "איזה מין ארנק מגוחך יש לך!" מייד התעצבנתי ואמרתי לו בכעס: "מה אתה רוצה ממני!" שוב, אתם יכולים לראות שהנחתי שאנשים שונאים אותי, וזה הכתיב לי התנהגות פסולה. למזלי, חייל אחר, נחמד, שרצה רק את טובתי אמר לי: לא כך מגיבים! היית צריך לענות לו: "העיקר, יש בו כסף!" (לצחוק על עצמך יחד עם זה שצחק עלייך). כמה ימים אחרי זה, חייל אחר אמר לי: " איזה מין ארנק מגוחך יש לך!" עניתי לו: "העיקר, יש בו כסף!" התגובה של החיל הייתה שהוא פרץ בצחוק, ואמר לי בחזרה: "נכון! העיקר יש בו כסף, אה!"


- דוגמא שלישית שממחישה שוב שלהניח שהאנשים שונאים אותך, אמנם לא טוב אבל שלפעמים לא צריך לנסות בכוח לרכוש את חיבתם של אנשים כאשר מתברר לך סופית שהם שונאים אותך:


עבדתי בחברה חדשה כמהנדס תכנה. הייתה שם מנהלת זוטרה שמהיום האשון שפגשתי אותה, התנהגה אלי בצורה עוינת.


שוב, מתוך ההנחה שאנשים שונאים אותי, התנהגתי בביישנות, וניסיתי להיות נחמד ומנומס כלפיה. יותר מדי מנומס! אתם חושבים שזה עזר? בכלל לא! היא ראתה אותי כבן אדם חלש והתנהגה אלי עוד יותר רע!


אז, מה כן הייתה צריכה להיות ההתנהגות שלי במקרה זה? ראשית, הייתי צריך להבין את המצב: במקרה זה, היא הייתה מבוגרת ממני בעשרים שנים, לא הייתה לה ההשכלה הפורמלית שהייתה לי, והיא חשה קנאה וביחוד שאם יעלה מעמדי בחברה, זה יסכן את מעמדה. זה לא היה דווקא נגדי! זה היה נגד כל המהנדסים הצעירים שהתגייסו לאחרונה. תגובתם הבריאה של המהנדסים הצעירים האחרים הייתה שהתעלמו ממנה טוטאלית. בכך, האישה הזו לא שנאה אותם פחות, כמובן אבל לפחות היא הייתה מכבדת אותי, בעוד שהייתה בזה לי עם הנימוס המוגזם שלי.


סכום:


הייתי רוצה לשמוע את תגובותיכם על הנושא. וכן דוגמאות מחייכם.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

שלחו לי בווטסאפ טקסט שהצחיק אותי מאד. העברתי אותו חזרה לחברים שלי. גם הם אהבו את זה. אחרי זה, שלחתי לאחד החברים האלה תגובה רצינית על מה שמשתמע מהטקסט. להלן הטקסט המצחיק שקיבלתי ולאחריו תגובתי הרצינית.

שאלה של משתמשת בקבוצת פייסבוק, המוקדשת לביישנות וביטחון עצמי, ותשובתי לשאלה זו. אלי לי ערב טוב, האם אי פעם הטלת ספק בעצמך באשר להשכלה הכללית שלך והרמה האינטלקטואלית שלך מול אנשים אחרים סביבך? אחרי עבר

האם ניתן להיות בעל בטחון עצמי בלי להיות שחצן? אני חייב המון תודה למחנכיי, קודם כל להוריי, אחריהם למוריי, ובעצם לחברה כולה. יחד עם זאת, אני מוכרח להגיד שהם גם אמרו לי לא מעט שטויות בנושאים כמו צניעות ו