האם יש לך עצות בדבר איך לדבר עם בחורות?

האם יש לך עצות בדבר איך לדבר עם בחורות?

אינוסנט היקר,

בהודעה ששלחת לי אתמול שאלת אותי אם יש לי עצות בדבר איך לדבר עם בחורה.

אמרתי לך, שלצערי לא היו לי והייתי כנה: בזמנו ממש לא היו לי! מצד שני, אני מניח שאתה כמוני: אתה לא אוהב אנשים, שרק כדי להרגיש חשובים, להסתכל עליך מגבוה, ולנצל את המצוקה שלך יתחילו לייעץ לך שטויות.

מאז, חשבתי על זה שוב ואמרתי לעצמי שבעצם יש לי הרבה מה לספר לך על זה, גם אם אלו לא בהכרח העצות שציפית להן: התלבש כך! עשה את זה! אל תעשה את זה! תגיד את זה ואת זה! וכו '.

אבל לפני שאני נותן לך עצות חיוביות, כלומר: מה לעשות כדי לרצות בחורה, אני רוצה לתת לך עצה שלילית: מה כדאי לך במיוחד לא לעשות?

ובכן, זה די פשוט: אל תלך בעקבות הדוגמה שלי, אל תעשה מה שעשיתי!

הייתי בודד, ביישן, מדוכא, חסר חברים, חי רחוק ממשפחתי. אמרתי לעצמי שלעולם לא אקים משפחה, לעולם לא תהיה לי אישה שתאהב אותי ותדאג לי. לעולם לא אדע את השמחה של להיות אבא. והכי חשוב, היה לי משעמם ולא יכולתי לספק את הצרכים המיניים שלי.

אז שמתי מודעה בעיתון. זה היה לפני 34 שנים. היום, עם האינטרנט, הייתי עושה את זה קצת אחרת, אבל העיקרון נשאר זהה: מכיוון שלא היו לי מכרים, והייתי ביישן מכדי לגשת לבחורה במקום בלוי, רציתי שהיא תהיה היוזמת של הפגישה.

ראיתי הרבה נערות _ ללא הועיל: הן לא אהבו אותי או שלא היו ברמת המינימום שציפיתי לה.

ואז חייך אליי המזל, לפחות כך האמנתי. בחורה מאוד יפה וטובה מכל הבחינות כמו שאומרים, הציגה את עצמה בפניי. היא אמרה לי שהיא מאוד אוהבת אותי ושהיא תהיה מאוד מאושרת איתי. שמחתי עד הגג. מיד היא באה לגור איתי. (למעשה, כפי שהבנתי הרבה יותר מאוחר, היא, שגרה בכפר, פשוט חיפשה פראייר שתגור אצלו במהלך לימודיה בפריז.)

התאהבתי בה. אומרים שהאהבה עיוורת: בהתחלה, אולי היה לה קצת אכפת ממני אך הייתה רחוקה מלאהוב אותי בחזרה. ראיתי את כל זה בלי לראות את זה; סירבתי לראות את זה.

אחרי שנה וחצי הצעתי לה נשואים. היא אמרה לי, "בסדר! באותו הטון שהייתה עונה לשאלה, "מה השעה?"

גם הנישואים שלנו נמשכו שנה וחצי. היא העבירה אותי בגיהינום.

כדי לתת לך מושג:

1) מהיום הראשון לנשואינו, היא אמרה לי שהיא לא תשתתף בהוצאה המשותפת שלנו, אשר על כן תהיה באחריותי הבלעדית. הסיבה שניתנה הייתה שכביכול אביה הוציא עבורה תכנית חיסכון, אותה היא הייתה צריכה להשלים מדי חודש בשכר שלה. (בלעתי את כל מה שהיא אמרה)

2) לא קיימתי איתה יחסי מין במהלך אותם 18 חודשים. (מעניין אם זהו מקרה יחיד בדברי הימים של סיפורי זוג נשוי). ניסיתי פעם. היא סירבה לי. ואז הבנתי שאין טעם אפילו לנסות.

3) בכל סוף שבוע, היא הייתה לוקחת את המכונית שלי לבקר את הוריה בכפר. היא "הזמינה" אותי רק פעם אחת, בעוד ביקרתי אותם בקביעות במהלך האירוסין שלנו.

4) היא עבדה כאחות מיילדת ועשתה שלוש משמרות לילה בשבוע, שבמהלכן לא ראיתי אותה כלל. ואז, בסופו של דבר, היא המציאה שתי משמרות נוספות, אותן החליטה לקחת על עצמה. (שוב, בלעתי את כל מה שהיא אמרה) למעשה, היא הייתה מבקרת את המאהב שלה! זה מה שאמר לי חבר משותף של שנינו.

5) כל ערב, לארוחת ערב, היא פתחה שתי קופסאות שימורים: אחת לחתולה שלה ששנאה אותי, ושאימצה בניגוד לרצוני, והשנייה קופסת שעועית ירוקה בשבילי.

6) היא צחקה על כל מילה שהייתי מעז להגיד לה, היא הייתה מקללת את אמי שחיה בחו"ל ושהיא לכן לא ראתה מעולם ...

הייתי אומלל, המשכתי לאהוב אותה ולמצוא לה תירוצים.

בסופו של דבר, היא זו שעזבה אותי. לקח לי הרבה זמן להתאושש מהסיפור הזה.

כדי לחזור אליך ולעצה שאני רוצה לתת לך כדי שתהיה מאושר ושדבר כזה לא יקרה לך:

אל תנסה באובססיביות לפגוש בחורה כדי להתחתן איתה! תחשוב קודם כל להיות מאושר עם עצמך. תכיר הרבה חברים, בנות ובנים. עשה המון פעילויות הן מקצועיות והן תחביבים. בקיצור, תהיה מאושר! (אתה יכול לקרוא את העצות שאני נותן בנושא זה בבלוג שלי). תגלה אז שכשתשיג את כל זה, השאר יגיע באופן טבעי.

וגם אם אתה לא תמצא בת זוג, דע לך כי בהחלט אפשר להיות מאושר ולהישאר רווק. כמו שנאמר: עדיף להיות לבד מאשר בחברה לא טובה. כרגע יש לך נכס מרכזי: החופש שלך. זוגות נשואים רבים עם או בלי ילדים מקנאים בך. דע להעריך את זה בשוויו האמיתי.

אני מאחל לך בכל ליבי למצוא את האושר שלך.

בידידות,

יוסי