כל מה שתמיד רצית לדעת על הפוליטיקה ולא העזת לשאול

להלן מכתב שכתבתי לח"כ אביגדור ליברמן וח"כ אחמד טיבי. תוך כדי הכתיבה, אני מביע את דעותיי היום (הן עשויות להשתנות). יתכן שתסכימו להן ויתכן שלא. אתם מוזמנים להגיב כאוות נפשכם, דעותיכם מעניינות אותי, העיקר שתישמר תרבות הדיבור.


אני מבין שיכול להיות שלמר מר ליברמן ומר טיבי לא יהיה זמן לקרוא את מכתבי ולענות עליו, ויפנה תפקיד זה לעוזריהם. זו הסיבה שכתבתי: "למר ליברמן, מר טיבי וצוות עוזריהם". אני לא אפגע. אולם, אני מקווה שאזכה להתייחסות כלשהי. תודה לכם מראש!


למר ליברמן, מר טיבי הנכבד וצוות עוזריהם, שלום רב!


מי אני?

אני מציג את עצמי: שמי יוסי פת. אני בן 64, תושב רמת גן, מהנדס

תכנה בגמלאות. אני מספר על עצמי קצת יותר בבלוג שלי: yossipatt.com שכתבתי בשנה האחרונה.


למה אני כותב דווקא אליכם?

בבלוג זה, הייתי רוצה לפרסם פוסט שכותרתו תהיה "כל מה שתמיד רצית לדעת על הפוליטיקה ולא העזת לשאול". את המכתב הזה (והתשובה אם תהיה כזו), אפנה אליך ח"כ אחמד טיבי ואל ח"כ אביגדור ליברמן. אני ברוב חוצפתי מעז לחשוב שמכתב זה עשוי לעניין אותכם. למה לשניכם? הרי דעותיכם שונות לגמרי! ואתם אנשים שונים ב-180%? זהו שלא לדעתי! יש בכם משהו משותף ודעתכם מעניינת אותי כי שניכם אנשים אינטליגנטים, ישרים במידה שאפשר להיות בפוליטיקה, הגונים, לא צבועים ולא דמגוגים. וזה מצרך נדיר בנוף הפוליטיקה הישראלית. כדוגמא קיצונית הפוכה, הייתי נותן את ח"כ אריה דרעי.


בנוסף על כך, מר טיבי, אני אוהב את תגובתך להתקפות נגדך בסובלנות ובחוש ההומור, במקום בתוקפנות. זכור לי למשל שפעם ח"כ חרדי תקף אותך ודיבר אליך בערבית בנאומו (אף על פי שזו לא הייתה שפתו). כמה ימים אחרי זה, נאמת נאום ובו השבת לו... ביידיש! 😊


המשבר הקואליציוני

בתור אזרח מהשורה, רציתי לומר לכם שאני חרד לגורלה של מדינתנו האהובה, שלאחר כמה מערכות בחירות עוקבות, לא מתנהלת, בלי תקציב ועוד כאשר עליה להתמודד עם משבר תעסוקתי ובריאותי חמור ביותר. ומה אני שומע בחדשות? שתים או שלש מפלגות שאין בהם ממש קשר אידיאולוגי התאחדו (משיקולים של חשבון אלקטוראלי), זה פרש והקים מפלגה חדשה (ביודעו שאין סיכוי שמפלגתו הנוכחית תעבור את אחוז החסימה), מפלגה אחת מונעת כל אפשרות של יצירת רוב קואליציוני, "כן עם ביבי", "בשום פנים בלי ביבי", "בלי ביבי אבל אולי עם ביבי אחרי הבחירות"... רבותי, האם זהו הנושא?


שורש הבעיה הוא בשיטה הנהוגה אצלנו: משטר פרלמנטארי עם שיטת בחירות יחסית. בעיה דומה הייתה בצרפת ב-1958 בימי הרפובליקה הרביעית, עד שקם דה-גול ובשני משאלי עם (אחד ב-1958 להקמת הרפובליקה החמישית ואחד ב-1962 לבחירתו הישרה של נשיא המדינה) שינה את השיטה.


אני לא אומר שצריכים לחקות דווקא את המודל הצרפתי, אבל מה שברור הוא שצריכים להחליף את השיטה. אולם אף מפלגה לא מציעה את זה. על הכל מדברים, ועל זה לא! למה? האם לא הגיע הזמן שיקום אצלנו איזה דה גול שיעדיף את השיקול הממלכתי על האינטרס הצר והרגעי של מפלגתו?


סקירה וביקורת על כל הפתרונות המוצעים לסכסוך במזרח התיכון

1) שמירה על המצב הקיים

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%94


זה מה שמנהיגנו בחר בלי שיצהיר על כך במפורש כמובן. נתניהו לא רוצה ולא יכול להתכחש להסכמי אוסלו, שמדינת ישראל חתומה עליהם, אך דוחה את המשך התהליך שהוקפא מאז הירצחו של רבין ז"ל בתירוצים שונים. אינני יודע למה הוא מצפה. המצב לא יציב הן בעזה עם 2 מיליון תושביה בשליטתה למעשה של החמאס והן ברשות הפלסטינאית. מדיניות ארה"ב הבלתי מסויגת כלפינו עלולה להשתנות עם היבחרו של נשיא חדש.

אנחנו לא יכולים להמשיך עוד כך. ההיסטוריה לימדה אותנו ששלטון שמבוסס על כך שהוא תמיד מנצח בשדה הקרב, סופו שיפסיד באחד הימים (נפוליאון, היטלר). והישרדות ישראל רק באמצעות כוח ההרתעה הגרעיני שלה מבהיל אותי.

2) פתרון "שתי מדינות לשני עמים":

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA

גם זה לא נראה לי: זה לא שתי מדינות וזה לא שני עמים.

- זה לא שתי מדינות, אם כבר זה שלש מדינות: אין סיכוי שמדינה פלסטינאית הכוללת את עזה ואת הגדה הפלסטינאית תהייה בת קיימא. כבר כיום, ראינו שהחמאס ולא הרשות השתלטו על עזה. וזכורה גם הדוגמא של פקיסטאן המפוצלת, ששטחה המזרחי הפך לבנגלה דש אחרי מלחמה עקובה מדם.

- זה לא שני עמים: אולי גם הדרוזים והצ'רקסים ירצו פעם את עצמאותם.

3) סיפוח הגדה המערבית ללא מתן זכויות לתושבים הפלסטינאים שלה:

זו לא הדמוקרטיה שאנחנו כל כך מתגים בה. זו דמוקרטיה רק לרוב קטן, שעשוי להיות מיעוט בעתיד, עקב ריבוי האוכלוסין שהוא לטובת הפלסטינאים. יש לזה שם: זו מדינת אפרטהייד כמו שאומרים אויבנו. אז מה אם זו מדינת אפרטהייד תשאלו אותי? אני לא מפחד ממילים! זהו שזה גם לא יבטיח שלום בר קיימא. יהיו מרידות מתוך התושבים הערבים, וזו תהיה "מדינת טרור" גם מצד הגדה וגם מצד עזה, לא פחות מאשר זו שמתארים אותה מתנגדי פתרון שתי מדינות לשני עמים.

4) סיפוח הגדה המערבית ועזה עם מתן זכויות לתושבים הפלסטינאים: זה פתרון שמזכירים לפעמים בתקשורת אבל לא מוצעת על-ידי אף מפלגה. יאמרו לי: זה הסוף של הציונות! זו הסוף של ישראל! ואולי, אני אומר: "אולי" זו האפשרות היחידה לשלום, על אף כל הבעיות הכרוכות בה. אולי יחוקקו גם חוק שיבה לפלסטינאים שיתקיים לצד חוק השבות ליהודי העולם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94

קיימות מדינות דו או רב לאומיות בהם העמים השונים חיים בשלום, שכולם חשים שותפות גורל ומקיימים כל אחד את תרבותו הנפרדת: בריטניה, אינדונזיה... תאמרו לי שיש גם כאלה שנכשלו: ברה"מ, יוגוסלביה, ... בצרפת, שבה נולדתי, יש כידוע בעיית המהגרים, רובם מארצות אפריקה הצפונית. (הציניים מביננו יאמרו שלא רק הציונים, גם הערבים משתלטים אט אט על ארצות ועמים אחרים). גם שם אני פחות פסימי מהימין הקיצוני ומקבל דווקא בברכה את המהגרים.


מילה אישית:

בגילאי 25 עד 32, חייתי בצרפת. מעט החברים שהיו לי היו אז, או יהודים (וזה בסך הכל די טבעי) או ערבים. אמרתי את זה לחבר ערבי שענה לי כך: "יש לנו מנטאליות דומה. היחסים בין היהודים והערבים היו מצוינים עד שהתחילה הציונות." גם בישראל, אני מנסה להתחבר עם ערבים ישראלים ועם פלסטינאים, ואני תקווה שאזכה לראות את היום שבו יצחק ישלים עם ישמעאל.


סיכום:

הייתי מעונין לקרוא את תגובותיכם:

- מה ההערות שלכם על הנושאים שהעליתי?

- איך אתם רואים את עתיד יחסינו עם הערבים?

- מה החזון שלכם למדינת ישראל?

תודה רבה שקראתם את מכתבי.


בכבוד רב,

יוסי


פוסטים אחרונים

הצג הכול

שלחו לי בווטסאפ טקסט שהצחיק אותי מאד. העברתי אותו חזרה לחברים שלי. גם הם אהבו את זה. אחרי זה, שלחתי לאחד החברים האלה תגובה רצינית על מה שמשתמע מהטקסט. להלן הטקסט המצחיק שקיבלתי ולאחריו תגובתי הרצינית.

שאלה של משתמשת בקבוצת פייסבוק, המוקדשת לביישנות וביטחון עצמי, ותשובתי לשאלה זו. אלי לי ערב טוב, האם אי פעם הטלת ספק בעצמך באשר להשכלה הכללית שלך והרמה האינטלקטואלית שלך מול אנשים אחרים סביבך? אחרי עבר

האם ניתן להיות בעל בטחון עצמי בלי להיות שחצן? אני חייב המון תודה למחנכיי, קודם כל להוריי, אחריהם למוריי, ובעצם לחברה כולה. יחד עם זאת, אני מוכרח להגיד שהם גם אמרו לי לא מעט שטויות בנושאים כמו צניעות ו