לעיתים, אנחנו מסיקים מסקנות קיצוניות והרות גורל

לעיתים, אנחנו מסיקים מסקנות קיצוניות והרות גורל, בעקבות אירוע טראומטי שחווינו.


דוגמאות:

1) מישהו (או מישהי) מנתק את הקשר שלו עם אימו או אפילו עם כל משפחתו בעקבות ויכוח שהיה לו איתה.

2) אדם מחליט לצמצם את קשריו עם החברה כי היה קרבן למקרה שבו לעגו לו.


בשני המקרים האלה, יכול להיות שהאדם היה צודק בוויכוח שהיה לו עם אימו, ויכול להיות שלא. כנ"ל לגבי ההוא שניתק קשריו עם החברה: יכול להיות שלעגו לו "בצדק" (כי הוא התנהג בצורה תימהונית) או "לא בצדק" (כי היה לא עסק עם אנשים רעים). אבל לא זה העניין כאן. העניין הוא שמאורע טראומטי ככל שיהיה גרם לנו להחליט החלטות קיצוניות, שאנחנו הראשונים שסובלים מהשלכותיהם.


בדוגמא הראשונה, אולי האדם הסיק מהוויכוח עם אימו שהיא לא אוהבת אותו, וזה בכלל לא נכון. לא משנה כמה אימו תתכופף לבקש סליחה, תתחנן שיחזור, שום דבר לא יעזור! הוא לא ישקול מחדש את החלטתו. אפילו אם בתוך תוכו, הוא יכיר שהחלטתו לנתק קשר איתה הייתה שגויה, הוא לא יחזור בו כי אם היה עושה כך, זה היה פוגע בהערכה העצמית שלו.


כך הטבע האנושי! אם אדם חושב שהוא צודק במשהו, אז הוא חושב שהוא מוכרח להיות צודק עד הסוף. הוא לא מוכן לסבול את הרעיון שאולי פה ושם הוא שגה כי זה היה מכניס אותו לחרדה. גרוע מזה! הוא אפילו מוכן להכריז שהוא שגה לאורך כל הדרך אבל לא שהוא שגה פה ושם.


רואים את זה יפה עם עמדותינו הפוליטיות: אם היינו באמת כנים עם עצמנו, היינו צריכים להכיר בכך שיש אמת גם במה שאומר השמאל וגם במה שאומר הימין. שלגבי החלטות מסוימות, המפלגה שבחרנו בה צודקת ולגבי החלטות אחרות, היא טועה. אבל לא! רוב האנשים מחליטים לבחור בשמאל, בימין או מרכז. ומכאן והלאה, הם חוסכים לעצמם את הכאב הנפשי הכרוך בלהתלבט כל הזמן.


אני רוצה להדגיש כאן עובדה אחת והיא שאנשים מתנהגים בצורה יותר אמוציונאלית מאשר רציונלית.


בדוגמא השנייה, האדם הסיק שהוא "לא חברותי". אני הייתי שנים רבות במקרה זה: בגלל כמה מקרים שבהם לעגו לי חבריי (אולי בצדק), החלטתי שכולם שונאים אותי ושהדרך היחידה לצמצם עד למינימום מקרים אלה, היא לא לדבר עם אף אחד. לא שמתי לב לעובדות הבאות:

- אם אני מסתגר, אני רק מחריף את הבעיה: האנשים באמת יסיקו שאני לא חברותי.

- אם אני אקבל את עצמי ואסלח לעצמי כשאני עושה טעויות, אז גם האחרים יקבלו אותי וישכחו מהעניין. אדרבא, אם אני אהיה מוכן לקבל על עצמי את הפשלות שאני עושה, יתייחסו אלי כמו לאחד שיש לו חוש הומור.

- אם אסתכל סביבי, אז איווכח שכולנו עושים שגיאות לפעמים, אבל לא לכולנו יש ביטחון עצמי מספיק כדי לעבור על זה על סדר היום.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שלחו לי בווטסאפ טקסט שהצחיק אותי מאד. העברתי אותו חזרה לחברים שלי. גם הם אהבו את זה. אחרי זה, שלחתי לאחד החברים האלה תגובה רצינית על מה שמשתמע מהטקסט. להלן הטקסט המצחיק שקיבלתי ולאחריו תגובתי הרצינית.

שאלה של משתמשת בקבוצת פייסבוק, המוקדשת לביישנות וביטחון עצמי, ותשובתי לשאלה זו. אלי לי ערב טוב, האם אי פעם הטלת ספק בעצמך באשר להשכלה הכללית שלך והרמה האינטלקטואלית שלך מול אנשים אחרים סביבך? אחרי עבר

האם ניתן להיות בעל בטחון עצמי בלי להיות שחצן? אני חייב המון תודה למחנכיי, קודם כל להוריי, אחריהם למוריי, ובעצם לחברה כולה. יחד עם זאת, אני מוכרח להגיד שהם גם אמרו לי לא מעט שטויות בנושאים כמו צניעות ו