אני סובל זה שנים מנדודי שינה. קראתי, שמעתי וניסיתי את כל הפתרונות הידועים ושום דבר לא הצליח ממש. החל מהפתרונות הקלאסים: לספור כבשים, להטות את המיטה ממזרח למערב במקום מצפון לדרום (או משהו כזה), וכמובן כדורי שינה.
בסוף, הפתרון שמצאתי ומצליח לי הכי טוב זה: פשוט לא לדאוג כשזה קורה!
אם אני לא ישן. אז מה? אני מבלה בכיף את הלילה עם המחשבות שלי. הרי אנחנו אף פעם לא מודעים לרגע שבו אנחנו נרדמים. לעומת זאת, אנחנו כן חשים שישנו: למשל כשמתעוררים מחלום. ובמקרה הגרוע ביותר - לילה לבן - גם אז אין לנו מה לדאוג, כי מטבע האדם הוא שאנחנו חייבים לישון טוב למחרת.
למשל, היום היתה לי חוויה מאוד חיובית: דיברתי בפני חברי המועדון שלי על הנושא שכתבתי: "אני ומקומי בעולם". החבר'ה הקשיבו, ונפתח וויכוח מאד סוער ומעניין על הנושא הזה. אני חייב לומר שבפעמים הספורות שניסיתי לדבר בפני קהל, נכשלתי כשלון חרוץ. ההבדל, נראה לי, שהפעם דיברתי על נושא שקרוב לליבי.
התוצאה לא איחרה לבוא: הלילה לא עצמתי עין. אמרתי לעצמי . אין דבר! לא ישנתי? אז, מחר אני לבטח אשן כמו תינוק. ודרך אגב, אם תינוקות ישנים כמו תינוקות, זה דווקא מפני שהם לא יודעים שום דבר על השיטות האחרות להירדם.