תמיד קנאתי בפטפטנים, אני שחייתי עם ההרגשה שלא היה לי אף פעם מה להגיד. חשבתי שהאנשים האלה יודעים הרבה דברים בעוד אני לא. לאחרונה עברתי ממצב של אחד כזה שאין לו חברים בכלל לאחד שיש לו המון. ותמיד יש לי מה לומר להם. הבנתי שנפלתי קורבן למיתוס: האמונה שצריך לדעת הרבה דברים כדי לדבר עם אנשים. זה לא נכון. (אולי ההפך הוא הנכון!). כשיש לך ביטחון עצמי, אתה תמיד מוצא דברים להגיד, ודברים שיכולים להיות מאד מענייניים. וזה לא תלוי לא בידע שלך ולא בהשכלה הכללית שלך.
top of page
פוסטים אחרונים
הצג הכולזו הרצאה שנתתי בפני חבר המועדון שלי: שלום חברים, אני קודם כל רוצה לבקש מכם סליחה אם איעזר ברשימות שלי: - ראשית, אין לי ממש ניסיון בלדבר מול קהל, שזה דבר שללמוד אותו לוקח זמן. - שנית, ה
אם החלטת לקרוא את הפוסט הזה, יכול להיות שהכנסת לראש שלך או שאחרים הכניסו לך לראש שאתה תלמיד "גרוע". איזה אחרים? ובכן, ההורים שלך, כמה מהמורים שלך, חבריך לכיתה... הם אמרו לך שאתה "גרוע" בזה ובזה או סתם
שלחו לי בווטסאפ טקסט שהצחיק אותי מאד. העברתי אותו חזרה לחברים שלי. גם הם אהבו את זה. אחרי זה, שלחתי לאחד החברים האלה תגובה רצינית על מה שמשתמע מהטקסט. להלן הטקסט המצחיק שקיבלתי ולאחריו תגובתי הרצינית.
bottom of page