או שאתה צריך להיות משוגע או שעליך להיות ברור לחלוטין, רק אז דעתם של הזולת לא תפריע למנוחתך. לכן לפעמים אדם ברור נראה משוגע או אדם משוגע נראה ברור.
Aditya Dwivedi
היה עצמך, אל תתחבא מאחורי ה-Politically correct. אני מבין את הסיבה שבגללה לרוב, האנשים לא ברורים: זה בגלל שהם חוששים מתגובתם של אחרים. אך אם פעם תעזו להיות עצמכם, תופתעו לגלות שתגובתם של האחרים (לפחות החכמים ממבניהם) היא הרבה יותר חיובית ממה שהייתם מעלים על דעתכם.
אתן לכם שתי דוגמאות: אנשים צוחקים על הומוסקסואלים שמסתתרים. עם זאת, הומואים היוצאים מהארון מקובלים יותר ולכן הם מכנים את תנועתם "גאווה". הדוגמה השנייה שאני יכול לתת לכם היא הדוגמא האישית שלי. אני לא הומו, אבל אני סובל ממחלת נפש מזה שנים: אני "משוגע" אם אתם מעדיפים. עכשיו אני מרגיש שהחלמתי כמעט לחלוטין, ואני יכול לומר לכם שמה שעזר לי מאוד גם כאן הוא "היציאה מהארון", כלומר זה שהרגשתי חופשי לדבר על המחלה שלי, שלא הייתי אחראי לה.
1) גיליתי שאני לא שונה בהרבה מאחרים כמו שחשבתי. תגלית זו אפשרה לי לתקן את הטעויות שנהגתי לעשות, בגלל המחלה שלי.
2) סבלתי הרבה פחות מדעות קדומות של אנשים אחרים (אנחנו קוראים לזה סטיגמה) כשדיברתי בגילוי לב על הבעיות שלי. לעתים קרובות התגובה הייתה שאנשים סתרו אותי, אבל לא באופן שחשבתי שהם יעשו! למשל, פעם העזתי לספר משהו על עצמי לפסיכיאטר, והוספתי שהוא בוודאי יחשיב אותי "למשוגע" וחריג בגלל מה שאמרתי לו. לתדהמתי הוא ענה: אבל יוסי, הרבה אנשים, ואני הראשון מבניהם, סובלים גם מבעיה זו. מה לא נורמלי אצלך, זה לא זה! זו עצם העובדה שאתה חושב שאתה לא נורמלי! לסיכום ובמילה אחת: היה עצמך!
אני יכול לתת לך דוגמה נוספת של שגעון ובהירות (מלבד הקודמת: היציאה מהארון). לעתים קרובות, קורה שאי הבנה בנאלית בין שני אנשים מתדרדרת לשנאה אמיתית. איך זה מתחיל? על ידי העובדה שאדם חושש להיות ברור לגבי אי ההבנה הזו. למה? אתה חושב שזה בגלל שהוא כבר שונא את האחר? לא! להפך! בגלל שהוא חושש ממה תהיה תגובתו של האחר אם הוא יגיד לו בבירור את דעתו.
דוגמא: חיפשתי מישהו שיהיה מוכן לתת לי שיעורי ערבית תמורת שעורי צרפתית מצידי. צעיר ערבי הציע לתת לי שיעורי ערבית. אני מאוד התרגשתי. כתבתי לו כמה הודעות וואטסאפ, ואמרתי לו שנרשמתי לקורס ערבית, קניתי מקלדת ערבית, ספרים וכו' אבל לא קיבלתי ממנו שום תגובה. בעבר הייתי חושש לשאול אותו מדוע הוא לא עונה, כי חשבתי שהוא לא יאהב את השאלה הזו. אבל בתוך תוכי הייתי מסיק שהוא שונא אותי בגלל (מה שלא יהיה), שהוא גס רוח וכו'. זו הייתה עלולה להייות תחילתה של מערכת יחסים קשה במקרה הטוב ביותר. אבל עשיתי את הדבר הנכון: חשבתי לעצמי, שאולי (זה היה מאוד בלתי סביר אבל אולי בכל זאת) הוא אמת גס רוח. במקרה כזה, אני מעדיף לדעת את זה מיד. כתוצאה מכך כתבתי לו הודעה ידידותית, פשוט שאלתי אותו: מדוע לא ענית להודעות שלי? (הייתי ברור לחלוטין) מה לדעתכם הייתה התגובה שלו? הוא הקליט הודעה ארוכה שאמר לי שהוא מחפש עבודה חדשה וביקש ממני סליחה. בתגובה אמרתי לו שאבטלה היא סיטואציה קשה ואמרתי לו לשכוח ממני עד שימצא עבודה. בוא נקצר: הפכנו לצמד חברים אמיתי!