עייפות. בעיית המאה! איך נלחמים נגד עייפות. שאלתי שאלה זו בגוגל וקיבלתי המון תשובות, דבר המצביע על כך שהנושא מטריד רבים מאתנו. תשובות אלה בטח נכונות. מי אני שיפקפק על מחקרים שנעשו בנושא זה? ברם, אף אחת מהתשובות האלה לא סיפקה אותי. לפני שאסביר למה הן לא סיפקו אותי,
הנה 10 עצות שקיבלתי:
1) לישון מספיק.
2) לעשות פעילות ספורטיבית.
3) להקפיד על תזונה נכונה.
4) לצרוך מאכלים נגד עייפות, הכוללים למשל מגנזיום וויטמין C
5) להימנע משתייה מוגזמת של קפה, ולהעדיף עליו תה או תה צמחים.
6) להקפיד על תאורה נכונה של החדר.
7) להימנע מעבודה יתרה.
8) להרחיק את האמוציות השליליות.
9) להירגע (לקחת נשימות גדולות עם עיניים סגורות, לעשות מדיטציה או יוגה, לעשות אמבטיה חמה על מלח אפסום)
10) לעשות פעולות קונקרטיות וקלות כמו: לנשום שמן של מינתה פלפל, לצחצח את כפות הידיים במרץ בעזרת מברשת ציפורניים.
למה העצות האלה לא מתאימות לי?
כי כל העצות האלה מתייחסות רק לאורח חיים שצריכים לנהל כדי לא לסבול מעייפות, אבל לא עונות על השאלות שלי: למה אתה עייף ומה לעשות כשאתה עייף שיעזור לך תכף ומייד?
חלק מהעצות האלה נראות אולי הגיוניות, אבל הן לא נכונות תמיד וגם לא נכונות לכל אחד. יש אנשים דינמיים מאד, שאינם סובלים לרוב מעייפות, ויחד עם זאת זקוקים למספר שעות שינה מעטות בלבד. לעומת זאת יש אנשים, ואני הייתי מבניהם, שישנים מספיק ואף יותר מדי, שאינם עובדים כמעט, ובכל זאת מתלוננים, והצדק עמם, שהם מאד עייפים.
יש אנשים פעילים מאד ולא עייפים אף על פי שהם לא עוסקים בכלל בפעילות ספורטיבית. אני אישית שונא ספורט וכאשר עסקתי בכך כי הייתי חייב, למשל בשעורי ההתעמלות בתיכון, הייתי יותר עייף אחרי זה. באשר לתזונה, העצות האלה יגרמו לך להתלבט בלי סוף בסופרמרקט לפני שאתה קונה תפוח, כי אינך יודע אם זה מכיל מגנזיום, ויטמין C או לא. חלק מהעצות האלה נראות לי כתרופות סבתא כמו " לצחצח את כפות הידיים במרץ בעזרת מברשת ציפורניים".
אז אם כן, למה אנחנו עייפים ומה לעשות כשזה קורה?
התשובה כל כך פשוטה והגיונית שתאמרו: "איך לא חשבתי על זה קודם!" אנחנו עייפים כשאנחנו משועממים, כאשר אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים. והפתרון אם כן פשוט מאד: עלינו לשאול את עצמנו בכנות וביושר מה אנחנו אוהבים לעשות ומה לא. וכאשר אנחנו חשים עייפות, עלינו לעבור לפעילות שתגרום לנו כיף. תאמרו לי שלא תמיד אנחנו יכולים לבחור את מה שאנחנו עושים, למשל בעבודה. אז יש לי שתי תשובות לכך:
1) גם בעבודה, אנחנו יכולים לארגן את העבודה שלנו, כך שנעסוק לרוב בפעילויות שמהן אנחנו נהנים.
2) אנחנו נוכל להתמודד יותר בקלות בעייפות, ונסבול ממנה פחות כאשר אנחנו נהיה מודעים לכך שפעילות מסוימת שבה אנחנו עוסקים כרגע משעממת אותנו.
הערה: כל האמור לעיל מתייחס לעייפות פסיכולוגית שהיא נפוצה בהרבה מעייפות פיזית, שעבורה העצות שניתנו אולי מתאימות יותר.
דוגמא: אתמול, האזנתי להרצאה בזום, שהתברר לי ששעממה אותי, והייתי עייף עד מוות.
אם הייתי מקשיב לעצות שהבאתי בתחילת הפוסט, הייתי ממשיך לשמוע את ההרצאה, ולא מפיק ממנה כלום. או שהייתי הולך לישון עד ליום המחרת ומסיק מהספור הזה שאני עייף כרוני ושאין מה לעשות נגד זה. או מנסה את אחד הפתרונות ההזויים שניתנו.
במקום זה, ניתחתי את הבעיה נכון, והסקתי שהפעילות בה עסקתי היא זו שגרמה לי לעייפות. אם כן, מה עשיתי? הייתי ממש עייף, אז לא הייתה לי ברירה: הלכתי לישון שעתיים. כשקמתי, בחרתי לי פעילות שהייתי בטוח שתעניין אותי: ללמוד תכנה מסוימת, שתעזור לי בכתיבת הבלוג שלי. זה לא היה קל, אבל עבדתי בכיף מ-14:00 עד חצות. בסוף היום, לא הייתי עייף בכלל. בלי פעילות ספורטיבית, בלי מגנזיום, שום ובלי ויטמינים!